אקזוטרופיה בעיניים, או "פזילה החוצה", היא תופעה נפוצה בילדים ובה אחת או שתי העיניים סוטות כלפי חוץ, כלומר הרחק מהאובייקט עליו הילד מסתכל. מדובר בסוג של פזילה (סטייה של העין מציר הראייה) אשר בניגוד לאזוטרופיה – שבה הסטייה היא פנימה – מאופיינת בסטייה החוצה, לעיתים רק בזמנים מסוימים ולעיתים באופן קבוע. כאשר מדובר באקזוטרופיה לסירוגין, הפזילה מופיעה לרוב במצבי עייפות, חוסר ריכוז, חולי או הסתכלות למרחק.
שכיחות והופעה של פזילה החוצה בילדים
אקזוטרופיה בעיניים היא תופעה שכיחה בילדים, בעיקר בצורתה לסירוגין. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים, מדובר בסוג הפזילה הנפוץ ביותר בגיל הילדות. היא מופיעה לרוב לפני גיל שלוש, ומודגשת יותר כאשר הילד עייף, חולה או מתקשה להתרכז. במדינות מערביות שיעור השכיחות נע בין 1% ל-1.5%, ובאסיה השיעור אף עולה על 3%.
המוח, שמבצע אינטגרציה של אותות משתי העיניים, נדרש להשקיע מאמץ רב כדי לשמור על ראייה דו-עינית תקינה. כאשר הילד עייף או מוסח, הוא עלול "לוותר" על השילוב הזה, והעין סוטה החוצה כדי לחסוך אנרגיה קוגניטיבית – תהליך שמוביל לאקזוטרופיה.
הקשר בין אקזוטרופיה בעיניים לתפקוד מוחי
מחקרים עדכניים מצביעים על שינויים מבניים ותפקודיים באזורים מוחיים האחראים לעיבוד חזותי ושליטה בתנועות עיניים בקרב ילדים עם אקזוטרופיה. נמצא כי יש ירידה בצפיפות החומר האפור (Gray Matter Density) באזורים כמו ה-Frontal Eye Field וה-Inferior Parietal Lobule. בנוסף, נצפתה ירידה בפעילות העצבית הספונטנית באזורים כגון הצרבלום, קליפת המוח האוקסיפיטלית, וה-gyrus הלינגואלי.
הממצאים הללו עשויים להסביר מדוע אקזוטרופיה בעיניים מתקשרת לעיתים להפרעות קוגניטיביות נלוות, כמו הפרעת קשב וריכוז. נראה כי התפקוד הלקוי של אזורים מוחיים קריטיים משפיע הן על השליטה בתנועות העיניים והן על מיקוד וקשב כללי.
מהלך ההפרעה לאורך זמן
אצל רב הילדים עם אקזוטרופיה בעיניים לסירוגין, הבעיה נשארת יציבה לאורך שנים. עם זאת, אצל אחרים נצפית החמרה הדרגתית – הן בתדירות ההופעה והן בעוצמת הסטייה. נתונים ממחקרים מצביעים על כך שכ-15% מהילדים בגילאי 3 עד 10 עם אקזוטרופיה חווים החמרה משמעותית תוך שלוש שנים, בעוד שבקבוצת גיל צעירה יותר (12-35 חודשים) שיעור ההחמרה עומד על כ-28%.
לעיתים רחוקות, הפזילה משתפרת או נעלמת מעצמה ללא טיפול. מסיבה זו, חשוב לבצע מעקב סדיר אצל רופא עיניים מומחה, על מנת להעריך את השפעת הפזילה על איכות הראייה, עומק התפיסה וההשפעה הרגשית והחברתית של הילד.
אפשרויות הטיפול בפזילה החוצה
ישנם מגוון טיפולים לפזילה החוצה, אשר נבחרים לפי חומרת המצב, גיל הילד והשלכות הפזילה. חלק מהטיפולים הם שמרניים ואינם דורשים התערבות כירורגית.
- תרגילי ראייה – מטרתם לשפר שליטה באיחוי הראייתי ובתנועות העיניים.
- משקפיים – במקרים של ליקוי תשבורת כמו קוצר ראייה, רוחק ראייה, אסטיגמציה או אנאיזומטרופיה.
- רטייה – לכיסוי זמני של עין אחת, במטרה לחזק את העין השנייה (2-6 שעות ביום).
- עדשות פריזמטיות – במקרים מסוימים של פזילה קלה.
- בוטוקס – הזרקת טוקסין לשרירי העין במקרה של פזילה קלה עד בינונית, או כאשר ניתוח אינו מתאים בשלב זה.
במקרים שבהם הטיפולים השמרניים אינם מביאים לשיפור, נשקל ניתוח ליישור שרירי העין. בין האפשרויות הניתוחיות:
- הרפיית השריר הצדדי (Lateral Rectus Recession)
- שילוב של קיצור השריר הישר התיכון (Medial Rectus Resection)
- פלקציה של השריר הישר התיכון (Plication)
מה אומרים המחקרים?
מחקרים הראו כי הטיפול באמצעות רטייה למשך מספר חודשים יכול להביא לשיפור משמעותי בשליטה על הפזילה, במיוחד בילדים בגילאי שנה עד עשר. לעומת זאת, במקרים של אקזוטרופיה בזווית קטנה (עד 20 פריזמות), תוצאות ארוכות טווח של ניתוח לא היו בהכרח טובות יותר מאשר השגחה בלבד.
שאלות ותשובות נפוצות בנושא פזילה החוצה
מה ההבדל בין אקזוטרופיה לאזוטרופיה?
אקזוטרופיה היא פזילה החוצה (כלפי צד הפנים), ואילו אזוטרופיה היא פזילה פנימה (לעבר האף). שתיהן סוגי פזילה בעיניים, אך יש להן מנגנונים שונים.
האם פזילה החוצה יכולה לחלוף לבד?
ברוב המקרים – לא. החלמה ספונטנית מאקזוטרופיה נחשבת לנדירה. המצב לרוב נשאר יציב או מחמיר לאורך השנים.
מתי שוקלים ניתוח?
כאשר הפזילה הופכת תכופה או קבועה, ועלולה לפגוע בהתפתחות הראייה (כמו למשל כשיש השפעה על חדות הראייה או תפיסת העומק), או אם יש השלכות חברתיות או רגשיות ברורות.
האם יש קשר בין אקזוטרופיה להפרעות קשב?
כן, מחקרים הדגימו קשר בין שינויים מוחיים באזורים האחראים על שליטה בתנועות עיניים לבין עלייה בשכיחות של הפרעות קשב וריכוז.
האם כל אקזוטרופיה מחייבת ניתוח?
לא. יש מקרים שבהם טיפול שמרני או השגחה בלבד מספקים. חשוב להתאים את הטיפול לילד לפי מאפייני הפזילה והתפקוד הכללי.
לסיכום
אקזוטרופיה בעיניים היא תופעה שכיחה ומאתגרת, אשר מערבת מרכיבים חזותיים, נוירולוגיים ולעיתים גם רגשיים. ההבנה המעמיקה של מנגנוני הפזילה – כולל תפקוד מוחי, מהלך טבעי של המחלה ותגובות לטיפול – מאפשרת לרופאים להציע גישות טיפול מותאמות אישית. בין אם מדובר במעקב בלבד, טיפול שמרני או התערבות ניתוחית, החשיבות המרכזית היא לזהות בזמן את הפזילה, להעריך את השלכותיה, ולפעול למען שימור ראייה תקינה והתפתחות תקינה של הילד. ד"ר עודד רוק, רופא עיניים מומחה בילדים ובפזילות, מציע גישה מקצועית, רגישה ומבוססת ראיות להתמודדות עם אקזוטרופיה בגיל הילדות.
מקורות:
1. Esotropia and Exotropia Preferred Practice Pattern®. Sprunger DT, Lambert SR, Hercinovic A, et al. Ophthalmology. 2023;130(3):P179-P221. doi:10.1016/j.ophtha.2022.11.002.
2. Structural and Spontaneous Functional Brain Changes in Visual and Oculomotor Areas Identified by Functional Localization Task in Intermittent Exotropia Children. Fei N, Wang Y, Yang B, et al. Brain Research. 2023;1819:148543. doi:10.1016/j.brainres.2023.148543.
3. Functional Changes in Fusional Vergence-Related Brain Areas and Correlation With Clinical Features in Intermittent Exotropia Using Functional Magnetic Resonance Imaging. Zhang W, Fei N, Wang Y, et al. Human Brain Mapping. 2023;44(15):5002-5012. doi:10.1002/hbm.26427.
4. Three-Year Observation of Children 3 to 10 Years of Age With Untreated Intermittent Exotropia. Mohney BG, Cotter SA, Chandler DL, et al. Ophthalmology. 2019;126(9):1249-1260. doi:10.1016/j.ophtha.2019.01.015.
5. Three-Year Observation of Children 12 to 35 Months Old With Untreated Intermittent Exotropia. Cotter SA, Mohney BG, Chandler DL, et al. Ophthalmic & Physiological Optics : The Journal of the British College of Ophthalmic Opticians (Optometrists). 2020;40(2):202-215. doi:10.1111/opo.12668.
6. Preoperative and Postoperative Clinical Factors in Predicting the Early Recurrence Risk of Intermittent Exotropia After Surgery. Wang Z, Li T, Zuo X, et al. American Journal of Ophthalmology. 2023;251:115-125. doi:10.1016/j.ajo.2023.02.024.
7. Surgical Approach and Reoperation Risk in Intermittent Exotropia in the IRIS Registry. Oke I, Elze T, Miller JW, Lorch AC, Hunter DG. JAMA Ophthalmology. 2024;142(1):48-52. doi:10.1001/jamaophthalmol.2023.5288.
8. Intermittent Exotropia: Continued Controversies and Current Management. Lavrich JB. Current Opinion in Ophthalmology. 2015;26(5):375-81. doi:10.1097/ICU.0000000000000188.
9. Interventions for Intermittent Exotropia. Pang Y, Gnanaraj L, Gayleard J, Han G, Hatt SR. The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2021;9:CD003737. doi:10.1002/14651858.CD003737.pub4.
10. Comparison of Surgery Versus Observation for Small Angle Intermittent Exotropia. Sung JY, Yang HK, Hwang JM. Scientific Reports. 2020;10(1):4631. doi:10.1038/s41598-020-61568-0.
