מהי חסימה בדרכי הדמעות וכיצד מטפלים בה?

חסימה בדרכי דמעות

חסימה בדרכי הדמעות היא אחת הבעיות השכיחות ביותר ברפואת עיניים בילדים, בעיקר אצל תינוקות בשנה הראשונה לחיים. מדובר במצב שבו מערכת ניקוז הדמעות אינה פועלת באופן תקין, מה שגורם לדמעת יתר, הפרשות חוזרות ולעיתים גם לדלקות בעין. ברוב המקרים מדובר בתופעה שפירה וחולפת, אך חשוב לאבחן אותה נכון ולהתאים טיפול מתאים כדי למנוע סיבוכים מיותרים.

מהן דמעות וכיצד הן מתנקזות?

הדמעות הן תערובת של מים, מלחים, חלבונים ושומנים, שמיוצרות כל הזמן בבלוטות הדמעות. הן שומרות על לחות ובריאות העין. הדמעות מתנקזות דרך פתחים קטנים בעפעפיים, ממשיכות לצינורות דמעות, ומשם לשק הדמעות ולבסוף אל תוך האף.

מהן דרכי הדמעות ואיך הן פועלות?

מערכת הדמעות אחראית לא רק לייצור דמעות אלא גם לניקוז שלהן מהעין אל חלל האף. הדמעות שומרות על לחות העין, מגנות עליה מזיהומים ומסייעות לשמירה על ראייה תקינה. לאחר שהדמעות ממלאות את תפקידן, הן מתנקזות דרך פתחים זעירים בזוויות העפעפיים, משם דרך תעלות דקות אל שק הדמעות ולבסוף אל האף.

כאשר מערכת זו פועלת באופן תקין, הדמעות אינן מורגשות כלל. אך כאשר קיימת חסימה בדרכי הדמעות, הדמעות מצטברות על פני העין וגורמות לתסמינים שונים. אצל ילדים ותינוקות, מדובר לרוב בחסימה מולדת הנובעת מחוסר הבשלה מלאה של התעלה.

מהי חסימה בדרכי הדמעות?

חסימה בדרכי הדמעות היא מצב שבו קיימת הפרעה בזרימה התקינה של הדמעות ממערכת העין אל האף. החסימה יכולה להיות מלאה או חלקית, זמנית או קבועה, ומופיעה בשכיחות גבוהה במיוחד בגיל הינקות.

במרבית המקרים מדובר בממברנה דקה בקצה התעלה שאינה נפתחת בלידה. מצב זה אינו מסוכן כשלעצמו, אך ללא מעקב וטיפול מתאים הוא עלול לגרום לדלקות חוזרות ולחוסר נוחות מתמשך אצל הילד.

חסימה מולדת של צינור הדמעות היא מצב שכיח בתינוקות, שבו קיימת חסימה בדרכי הדמעות, שמונעת ניקוז תקין של הדמעות מהעין אל האף. כתוצאה מכך, מופיעים דמעת מרובה (אפיפורה) והפרשות מהעין. המצב בדרך כלל מתגלה בשבועות הראשונים לחיים, והוא משפיע על עד 20% מהתינוקות. [1]

למה חסימה בדרכי הדמעות נפוצה כל כך אצל תינוקות?

חסימה בדרכי הדמעות אצל תינוקות נחשבת לתופעה נפוצה מאוד. ההערכות מדברות על כך שכ-20% מהתינוקות נולדים עם חסימה כלשהי במערכת ניקוז הדמעות. ברוב המקרים מדובר בעין אחת בלבד, אך לעיתים החסימה מופיעה בשתי העיניים.

אז למה לצפות?

חסימה בדרכי הדמעות אצל תינוקות נפתרת מעצמה ברוב המקרים. כ-50% מהתינוקות מחלימים עד גיל 3 חודשים, כשני שלישים עד חצי שנה, ושלושה רבעים עד גיל 9 חודשים. עד גיל שנה, כ-80% מהתינוקות מחלימים ללא צורך בהתערבות. [2] לכן אנחנו לא ממליצים על פתיחה כירורגית לפני.

למה לא להשתמש באנטיביוטיקה באופן קבוע בחסימת דרכי דמעות בתינוקות?

בחסימה מולדת של דרכי הדמעות, המצב לרוב נפתר מעצמו ללא צורך בטיפול ממושך באנטיביוטיקה. שימוש כרוני באנטיביוטיקה עלול לגרום להתפתחות עמידות חיידקית ולהפרעה לאיזון הטבעי של החיידקים בגוף, מה שעלול להשפיע על הבריאות הכללית של התינוק בעתיד. [3]

 

חסימה בדרכי הדמעות לפי גיל – למה לצפות בכל שלב?

ההתייחסות לחסימה בדרכי הדמעות משתנה בהתאם לגיל הילד ולמשך הזמן שבו התסמינים קיימים.

  • בגיל 0-3 חודשים: ברוב המקרים מדובר בתופעה פיזיולוגית רגילה. הטיפול מתמקד במעקב, ניקוי הפרשות והדרכה לעיסוי עדין במידת הצורך.
  • בגיל 3-6 חודשים: בשלב זה רבים מהתינוקות מראים שיפור ספונטני. עיסוי עקבי של דרכי הדמעות יכול לזרז את פתיחת התעלה.
  • בגיל 6-12 חודשים: אם התסמינים נמשכים, יש חשיבות למעקב מסודר אצל רופא עיניים ילדים ולבחינת המשך טיפול שמרני מול צורך בהתערבות נוספת.
  • לאחר גיל שנה: חסימה שאינה נפתרת עד שלב זה נחשבת לפחות סבירה להיעלם מעצמה, ולעיתים תישקל פתיחה של דרכי הדמעות.

מהם התסמינים של חסימה בדרכי הדמעות?

התסמינים של חסימה בדרכי הדמעות יכולים להשתנות בעוצמתם, אך לרוב הם ברורים ומעוררים דאגה אצל ההורים. חשוב להכיר אותם כדי לדעת מתי מדובר בתופעה תקינה ומתי יש צורך בבדיקה רפואית.

התסמינים השכיחים כוללים:

  • דמעת יתר קבועה, גם ללא בכי

  • הפרשות צהובות או לבנות מהעין

  • הדבקות של העפעפיים, בעיקר לאחר שינה

  • מראה של עין "רטובה" לאורך זמן

  • החמרה של התסמינים בזמן רוח, קור או בכי

ברוב המקרים אין אודם משמעותי בעין עצמה, מה שמבדיל חסימה בדרכי הדמעות מדלקת עיניים זיהומית רגילה.

מהם הגורמים לחסימה בדרכי הדמעות?

הגורמים לחסימה בדרכי הדמעות משתנים בהתאם לגיל הילד ולרקע הרפואי שלו. אצל תינוקות מדובר לרוב בגורמים מולדים, בעוד שאצל ילדים גדולים יותר או מבוגרים ייתכנו גם גורמים נרכשים.

הגורמים האפשריים כוללים:

  • סגירה מולדת של קצה תעלת הדמעות

  • גודש באף
  • מבנה אנטומי צר של התעלה

  • דלקות חוזרות באזור שק הדמעות

  • טראומה או פגיעה באזור הפנים

  • נדיר יותר, חסימה משנית לגידול או מום מבני

איך מבדילים בין חסימה בדרכי הדמעות לדלקת עיניים?

אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב הורים היא כיצד ניתן להבדיל בין חסימה בדרכי הדמעות לבין דלקת עיניים רגילה. למרות שהתסמינים עשויים להיראות דומים, קיימים הבדלים חשובים.

בחסימה בדרכי הדמעות:

  • הדמעת וההפרשות נמשכות לאורך זמן

  • לרוב אין אודם משמעותי בלבן של העין או בעפעפיים

  • ההפרשה חוזרת גם לאחר ניקוי

  • המצב מחמיר בזמן בכי, רוח או קור

בדלקת עיניים זיהומית:

  • קיים אודם בולט של העין או בעפעפיים

  • לרוב יש רגישות לאור

  • ההפרשה מופיעה בפתאומיות

  • הטיפול בטיפות אנטיביוטיות מוביל לשיפור מהיר

אבחון נכון חשוב כדי למנוע טיפול מיותר או עיכוב בטיפול המתאים.

איך מאבחנים חסימה בדרכי הדמעות?

האבחון של חסימה בדרכי הדמעות מתבצע לרוב באמצעות בדיקה קלינית פשוטה על ידי רופא עיניים ילדים. הבדיקה אינה כואבת ואינה דורשת ציוד מיוחד ברוב המקרים.

האבחון כולל:

  • תשאול ההורים לגבי התסמינים

  • הסתכלות על העין והעפעפיים

  • בדיקת אזור שק הדמעות

  • הערכת כמות ואופי ההפרשות

במקרים חריגים בלבד יידרשו בדיקות נוספות, כמו שטיפה אבחנתית או הדמיה, בעיקר כאשר קיים ספק באבחנה או חשד לבעיה מורכבת יותר.

איך מטפלים בחסימה בדרכי הדמעות

הטיפול בחסימה בדרכי הדמעות מותאם לגיל הילד, לחומרת התסמינים ולמשך הזמן שבו הם קיימים. ברוב המקרים, הטיפול הראשוני הוא שמרני ואינו פולשני.

אז מה לעשות?

קודם כל מומלץ לשמור על הגיינת עפעפיים. שנית, ניתן לשקול עיסוי שק הדמעות בטכניקת קריגלר, שמטרתה לסייע בפתיחת חסימה מולדת של דרכי הדמעות אצל תינוקות. העיסוי מתבצע בלחיצה עם האצבע על שק הדמעות — האזור שבין העין לאף.
מחקרים עדכניים מראים כי באופן כללי אין הבדל משמעותי בין עיסוי לבין מעקב בלבד מבחינת שיעור ההחלמה. לעומת זאת בקבוצת הגיל 3–5 חודשים, לעיסוי יש יתרון ברור: הסיכוי לפתיחת החסימה בקבוצת העיסוי היה כמעט כפול לעומת ללא עיסוי (כ-60% לעומת 30%). [4]

ואם לא חלף עד גיל שנה?

אם החסימה לא נפתרת בשנה הראשונה, הסיכוי שתיעלם בשנה השנייה יורד לפחות מ-50%. [5]

 

למה חשוב לטפל בחסימת דרכי דמעות בתינוקות?

טיפול בחסימת דרכי הדמעות חשוב כדי למנוע סיבוכים כמו דלקות עיניים חוזרות (דלקת לחמית), זיהום בשק הדמעות (דקריוציסטיטיס), ופגיעה בעור סביב העיניים כתוצאה מרטיבות מתמשכת.
בנוסף, דמעת והפרשות ממושכות עלולות להפריע להתפתחות התקינה של הראייה, ובמקרים מסוימים אף להוביל לעין עצלה (אמבליופיה). [6]

 

מהו עיסוי דרכי הדמעות ואיך מבצעים אותו?

עיסוי דרכי הדמעות הוא פעולה פשוטה יחסית, אך יש לבצע אותה בצורה מדויקת כדי להשיג תוצאות. מטרת העיסוי היא להפעיל לחץ עדין על שק הדמעות ולעודד פתיחה של החסימה.

עקרונות העיסוי:

  • רחיצת ידיים לפני כל עיסוי

  • מיקום האצבע בזווית הפנימית של העין

  • תנועה כלפי מטה לכיוון האף

  • חזרה על הפעולה מספר פעמים ביום

רופא עיניים ילדים מדריך את ההורים כיצד לבצע את העיסוי בצורה נכונה ובטוחה.

מתי טיפול שמרני אינו מספיק?

במקרים שבהם חסימה בדרכי הדמעות אינה נפתרת עד גיל מסוים, או כאשר מופיעות דלקות חוזרות ומשמעותיות, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות רפואית נוספת.

סימנים לכך שטיפול שמרני אינו מספיק:

  • תסמינים שנמשכים מעבר לגיל שנה

  • דלקות חוזרות בשק הדמעות

  • החמרה בכמות ההפרשות

  • אי נוחות משמעותית אצל הילד

פתיחת דרכי הדמעות (Probing)

כאשר טיפול שמרני אינו מוביל לשיפור, ניתן לבצע פעולה פשוטה של פתיחת תעלת הדמעות. מדובר בהליך קצר, המתבצע לרוב תחת הרדמה קצרה, ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

מאפייני ההליך:

  • משך קצר של מספר דקות

  • סיכון נמוך מאוד

  • חזרה מהירה לשגרה

  • שיפור מיידי ברוב המקרים

ההחלטה על ביצוע ההליך מתקבלת לאחר הערכה מקצועית ומעקב.

מעקב לאחר שיפור או טיפול

גם לאחר שחל שיפור בתסמינים, חשוב להמשיך במעקב בהתאם להנחיות הרופא. במרבית המקרים, לאחר פתיחה מוצלחת של דרכי הדמעות אין חזרה של הבעיה, אך לעיתים ייתכן צורך בביקורת נוספת כדי לוודא שהניקוז תקין לחלוטין.

מהו הזמן האופטימלי לטיפול?

הצלחת טיפול (פרובינג) יורדת ככל שהילד גדל, במיוחד אחרי גיל 15 חודשים. [2]

כמו שצוין קודם, בשנה הראשונה לחיים רוב החסימות נפתרות מעצמן, ואחר כך שיעור ההחלמה יורד בצורה שממעותית. האקדמיה האמריקאית לרפואת עיניים ממליצה שלא לדחות טיפול מעבר לגיל 15 חודשים, כדי לשפר את סיכויי ההצלחה ולהימנע מהצורך בפרוצדורות מורכבות יותר. [7]

לכן, מומלץ לטפל בתחילת השנה השניה לחיים כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר.

סיבוכים אפשריים אם לא מטפלים בחסימה בדרכי הדמעות

למרות שחסימה בדרכי הדמעות נחשבת למצב שפיר, הזנחה ממושכת עלולה להוביל לסיבוכים, בעיקר זיהומיים.

סיבוכים אפשריים:

  • דלקת בשק הדמעות

  • זיהומים חוזרים בעין

  • אי נוחות כרונית

  • פגיעה באיכות החיים של הילד וההורים

אבחון מוקדם ומעקב מסודר מפחיתים משמעותית את הסיכון לסיבוכים אלו.

שאלות נפוצות על חסימה בדרכי הדמעות

האם חסימה בדרכי הדמעות מסוכנת? +

ברוב המקרים לא. מדובר במצב שכיח ושפיר שניתן לטיפול יעיל.

האם חסימה בדרכי הדמעות עוברת לבד? +

כן, אצל תינוקות רבים החסימה נפתרת באופן טבעי במהלך השנה הראשונה.

האם עיסוי באמת עוזר? +

כן, כאשר הוא מבוצע נכון ובהתמדה, עיסוי יכול לפתור את הבעיה ללא צורך בהתערבות נוספת.

מתי חייבים לפנות לרופא עיניים? +

כאשר קיימת דמעת מתמשכת, הפרשות חוזרות או החמרה בתסמינים.

האם נדרש ניתוח בכל מקרה? +

לא. ניתוח נדרש רק באחוז קטן מהמקרים.

האם חסימה בדרכי הדמעות פוגעת בראייה? +

לא. החסימה אינה פוגעת בראייה עצמה, אך זיהומים חוזרים שאינם מטופלים עלולים לגרום לאי נוחות משמעותית.

האם חסימה בדרכי הדמעות היא תורשתית? +

ברוב המקרים לא מדובר בתופעה תורשתית, אלא בעיכוב בהתפתחות מערכת ניקוז הדמעות.

האם המצב יכול לחזור אחרי טיפול? +

ברוב הילדים לא. לאחר פתיחה מוצלחת, הסיכוי להישנות נמוך מאוד.

 

למה חשוב לפנות לרופא עיניים ילדים מומחה?

אבחון וטיפול בחסימה בדרכי הדמעות דורשים ניסיון והיכרות עם מאפייני העין בגיל הילדות. רופא עיניים ילדים מיומן יודע להבדיל בין חסימה פשוטה למצבים מורכבים יותר, ולהתאים את הטיפול המדויק לכל ילד בהתאם לגילו ולמצבו הקליני.

סיכום

חסימה בדרכי הדמעות היא תופעה שכיחה בעיקר אצל תינוקות, וברוב המקרים ניתנת לטיפול פשוט ויעיל. אבחון מוקדם, הדרכה נכונה להורים ומעקב רפואי מסודר מאפשרים פתרון מלא של הבעיה ללא סיבוכים.

אם אתם מזהים תסמינים של חסימה בדרכי הדמעות אצל ילדכם, אני מזמין אתכם להגיע לבדיקה לצורך אבחון מקצועי והתאמת טיפול אישי.

ד"ר עודד רוק.

מקורות:

 

1. Probing for Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction. Petris C, Liu D. The Cochrane Database of Systematic Reviews. 2017;7:CD011109. doi:10.1002/14651858.CD011109.pub2.

2. Spontaneous Resolution and Timing of Intervention in Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction. Sathiamoorthi S, Frank RD, Mohney BG. JAMA Ophthalmology. 2018;136(11):1281-1286. doi:10.1001/jamaophthalmol.2018.3841.

3. Can We Back Off Using Antibiotics in the NICU?. Fleiss N, Hooven TA, Polin RA. Seminars in Fetal & Neonatal Medicine. 2021;26(3):101217. doi:10.1016/j.siny.2021.101217.

4. Lacrimal Sac Massage for Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction: A Multicentre Randomised Controlled Trial. Asano M, Takeuchi M, Ohno T, et al. The British Journal of Ophthalmology. 2024;108(9):1281-1285. doi:10.1136/bjo-2023- 324595.

5. Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction Continues Trend for Spontaneous Resolution Beyond First Year of Life. Nakayama T, Watanabe A, Rajak S, Yamanaka Y, Sotozono C. The British Journal of Ophthalmology. 2020;104(8):1161- 1163. doi:10.1136/bjophthalmol-2019-314980.

6. Pediatric Nasolacrimal Duct Obstruction. Schnall BM. Current Opinion in Ophthalmology. 2013;24(5):421-4. doi:10.1097/ICU.0b013e3283642e94.

7. Office- Or Facility-Based Probing for Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction: A Report by the American Academy of Ophthalmology. Morrison DG, Binenbaum G, Chang MY, et al. Ophthalmology. 2021;128(6):920-927. doi:10.1016/j.ophtha.2020.10.028.

תמונה של ד"ר עודד רוק
ד"ר עודד רוק

רופא עיניים מומחה בבעיות עיניים בילדים